האם פולי קפה באמת מאפסים את האף כשמריחים בשמים?

כמעט בכל חנות בושם אפשר למצוא קערה קטנה של פולי קפה. אחרי שמריחים כמה בשמים ברצף, מציעים לנו להריח אותם כדי “לאפס את האף”. זה נשמע הגיוני: לקפה יש ריח חזק ושונה מאוד מרוב הבשמים. אבל האם הוא באמת עוזר לנו להריח טוב יותר?

מה קורה כשמריחים שוב ושוב?

כשאנחנו נחשפות לאותו ריח לאורך זמן, הרגישות שלנו אליו יכולה לרדת זמנית. התופעה הזאת נקראת הסתגלות לריח (olfactory adaptation). גם כשמריחים כמה חומרי גלם או בשמים בזה אחר זה, עלול להגיע רגע שבו קשה יותר להבחין בפרטים שמייחדים כל אחד מהם.

מי שהתנסתה ביצירת בושם אולי מכירה את הרגע הזה: חומר שהיה ברור ומלא רבדים בתחילת העבודה מרגיש פתאום שטוח, או שכבר קשה להבין מה בדיוק הוא עושה בתוך הפורמולה. הפיתוי הוא להוסיף עוד טיפה או לשנות את היחסים בין החומרים — אבל קודם כדאי לבדוק אם האף פשוט צריך הפסקה.

אז מה בדקו עם פולי הקפה?

במחקר שפורסם ב־2011 ביקשו מ־63 משתתפים להריח שלושה בשמים כמה פעמים. אחר כך הם הריחו במשך עשר שניות פולי קפה, פרוסות לימון או אוויר ללא ריח נוסף. לבסוף הוצגו להם ארבעה בשמים, והם התבקשו לזהות איזה מהם חדש. פולי הקפה לא שיפרו את יכולת הזיהוי באופן מובהק בהשוואה ללימון או לאוויר.

למה הקפה בכל זאת מרגיש כמו התחלה חדשה?

הריח שלו מובחן ומוכר, ולכן המעבר מבושם לקפה יכול להרגיש כמו שינוי חד. אבל התחושה הזאת לא בהכרח אומרת שחוש הריח “התאפס”. הקפה פשוט מוסיף עוד ריח לחוויה.

אז מה עושים?

בסדנת אמנות הבושם שלי בלב יפו אנחנו מריחים הרבה חומרי גלם בדרך ליצירת בושם אישי. לפעמים מגיע רגע שבו המשתתפים מתקשים להבחין בין הריחות, או פשוט מרגישים שהאף כבר עמוס. במקום לעבור לפולי קפה, אני מנחה אותם להניח את הבקבוקונים, להתרחק מעט מהשולחן ולנשום אוויר נקי. כשחוזרים להריח אחרי הפסקה, קל יותר לשים לב להבדלים ולבחור איך להמשיך עם הבושם.

כי ביצירת בושם, לדעת מתי לעצור היא חלק מהתהליך. לפעמים הדבר שהאף הכי צריך הוא רגע בלי עוד ריח.